#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמב. מה הם ד' מידות במוכרים? 	"רשב""ם פירש שהם ד' חלוקין של דינים שחלוקים זה מזה והם:בסימטא או בחצר של שניהם א. מידה שאינה של שניהם דאמרינן בה עד שלא נתמלאת המידה למוכר ומשנתמלאת המידה ללוקח. ב. מידה של אחד מהם ראשון ראשון קנה. ג. רשות לוקח מיד כשקיבל מוכר קנה. ד. רשות מוכר ורשות נפקד שנקנה שם בהגבהה, הוצאה , קבלה ושכירות.<br>והתוס'(ד""ה ארבע) הקשו על פירוש הרשב""ם ופירשו דחשיב די מידות דכלים: א. מידת סרסור ב. מידת מוכר ג. מידת לוקח ד. מידת נפקד <sup>קפד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפד. והרשב""א פירש דארבע רשויות קתני רשות הרבים רשות מוכר רשות לוקח ורשות נפקד.</span>"	בבא בתרא פה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמג. למה צריך מעמד שלשתם והרי תן כזכי? (3) 	"תירצו התוס' (ד""ה הכי):<br>א. שלר""ת הוצרך מעמד שלשתם כדי לקנות בעל כרחו של נפקד.<br>ב. וכן לר""ת שפירש שלא אמרינן תן כזכי אלא היכא שבשעה שנותן לו אמר לו תן, הוצרך מעמד שלשתם להקנות כשכבר היה בידו.<br>ג. שלא אמרינן תן כזכי אלא כשהוא ברשותו אבל במעמד שלשתם ניתן להקנות אפי' כשאין<br>הפקדון ביד הנפקד <sup>קפה</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפה.  והרשב""א כתב שכל השאלה היא רק למ""ד לא תקנו מעמד שלשתם אלא בפקדון. ומשמע דלמאי דקי""ל שתקנו מעמד שלשתם אף במלוה הוצרך נתינת שלשתם לנתינת מלוה שביד הלוה שלכך תן כזכי לא מהני.</span>"	בבא בתרא תוס' פה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמד. האם אפשר ומדוע לפשוט את הספק אם כליו של לוקח קונים ברשות מוכר מהמשנה זרק<br>גט לתוך חיקה או קלתה מגורשת? 	"רב הונא אמר שאפשר שהרי קונה לה קלתה ברשות המגרש. האמוראים דלקמן סברו שאי אפשר: רב יהודה אמר שמואל והוא שהיתה קלתה תלויה בה דדמי להגבהה. ר""ל אמר קשורה ואע""פ שאינה תלויה בה. רב אדא בר אהבה אמר כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה ואין אדם מקפיד על מקום מושב אשתו ומקום זה קנוי לה. רב משרשיא בריה דר' אמי אמר כגון שהיה בעלה מוכר קלתות. רשב""ם פירש שלכך אינו מקפיד על מקומם שיש לו בית לכך. והתוס' (ד""ה כגון) פירשו דיש לה רשות להביא לשם קלתה, וכליו של אדם קונים לו בכל מקום שיש לו רשות להניחם. רבי יוחנן אמר מקום חיקה וקלתה קנוי לה לפי שאין אדם מקפיד על מקום חיקה וקלתה."	בבא בתרא פה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמה. מדוע לא נפשט הספק משוך בהמה וקני כלים שעליה מהו מהברייתא משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו שניהם יכולים לחזור בהן? 	"תירצו התוס' (ד""ה משך) שבספק מיירי שמשך את הבהמה עצמה ובברייתא מיירי שמשך את הפועלים שמשכו את החמורים שעליהם התבואה. א""נ בספק מיירי שאמר לו שיקנה הכלים ע""י משיכת החמור, אבל בברייתא לא מיירי שאמר לו בהדיא, ולכן לא קנה."	בבא בתרא תוס' פה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמז. האם כליו של מוכר קונים 1) ברשות לוקח 2) ברשות הרבים או בסימטא 3) ברשות מוכר?<br>	"1) לא נפשט <sup>קפח</sup> .<br>2) לא קנה כמבואר ברשב""ם ד""ה ראשון ראשון.<br>3) לא קנה אא""כ הלוקח מגביהו או מוציאו או שוכר את מקומו. לרשב""ם מהני גם שהמוכר קיבל עליו והיינו שא""ל כל סאה קנויה לו בכך וכך. ולתוס' (ד""ה ארבע) לא מהני משום שאין אדם מקנה רשותו לאחרים<br>ע""י עצמו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפח.  שהרי לא נפשט אם כליו של קונה ברשות מוכר קונים כשלא א""ל זיל קני, נמצא שמספקא לן אם כלי בטל לגבי הרשות או הרשו ת בטלה לגבי הכלי. וכן כתב הרשב""ם לקמן פז,א ד""ה מדה דמוכר. ופסק הרא""ש  (סי' טו)  שמספק לא קנה, והביא שהרי""ף פסק שקנה והוא לשיטתו שפסק שכלי של לוקח ברשות מוכר לא קנה. וצ""ע מה יהיה הדין לתוס'  (ד""ה בכליו)  שכתבו סברא שניחא ליה למוכר שיתבטלו כליו אגב רשות לוקח שיתקיים המקח.</span>"	בבא בתרא פה. - פו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמח. משיכה האם קונה 1) בכליו של מוכר 2) בדבר שדרכו להגביה 3) בחבילות פשתן ומדוע? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה לא) שקונה <sup>קפט</sup>.<br>2) בסורא ובפומבדיתא מתנו שאינה קונה <sup>קצ</sup> .<br>3) לא, דמשתמיט. רשב""ם פירש שהפשתן מחליק, ואין יכולים לעשות ממנו משאות גדולות הלכך בעי הגבהה דדרכו בכך. ור""ח פירש שפשתן אם ימשך מתנתק ולפיכך קני בהגבהה, ואפילו משאות גדולות לא יקנו אלא בהגבהה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפט.  וכן פסק הרשב""א, והביא שי""א שאינה מועילה שכליו כחצירו וא""נ שהפירות מונחים בתוך הכלי ואינם זזים ממקומם .
<br>קצ.  וכן פסק הרשב""א, והביא שיטת ר""ח שמשיכה מועילה דכל מילי מקנו במשיכה.</span>"	בבא בתרא פה: - פו: ותוס'		
